סיום קורס מד"צים וההדרכה: חניכי שכבת עמית מספרים

אמיר דמליה: "בהתחלה חששתי קצת שאני הולך להיות מדריך ושהולכת להיות לי אחריות גדולה אבל ההכנה הייתה ברורה. קורס מד"צים נתן לי כלים להדריך ולהתמודד ופחות חששתי. כשהתחילו לבוא החניכים החדשים קבלנו את הקבוצה, עשינו להם פעילויות והכרנו אותם מקרוב. היה לי כיף מאוד להדריך את כיתות ז׳-ח׳. כבר עכשיו אני מבין שלהיות מדריך זה לא פשוט בכלל כמו שנראה לנו.  כשאני ואילנה ועוד כמה חברים, התחלנו לתכנן  את 'המרוץ למיליון' היה עלינו הרבה משימות לעשות חוץ מהפעילות הזו, אם זה להיות עם החניכים לדאוג שיגיעו בזמן לכל הדברים. בכל זאת התחלנו ביום רביעי בצהרים בשעה 1 לתכנן את התחנות המעטפות ודברים שצריך לעשות למירוץ למיליון עד מאוחר, וביום חמישי בבוקר סיימנו את הדברים האחרונים. וכשסיימנו לעשות הכל וראינו את החניכים נהנים ומשתפים פעולה הייתה לי סוג של תחושה טובה ומספקת, הבנתי שכל המאמץ שעשינו היה שווה את הרגע הזה. אז תודה לך קורנית אלי שטיין אורי ולמדריכים שלי אבישי שחר ואביטל שנתתם לי הזדמנות להדריך אני חושב שזה יעזור לי בהמשך החיים ותודה לנתנאל שעזר לנו  בפעילויות ובכל דבר אחר".

הודיה פלמן: "אוקיי זה התחיל בזה שהציעו לי להדריך התלהבתי מהרעיון ממש וישר הסכמתי. באנו ליומיים של קורס הדרכה והיה יומיים כיפים ומצחיקים ולמדנו ממש הרבה. למדתי דברים שלא ידעתי על ילדים .. דברים שחייב לדעת בחברה .. ממש מילא אותי בידע.. היה כיף עם החניכים ממש חוויה מדהימה ככה לדעת כל יום משהו חדש וללמוד.. היה לנו אחראים עד יותר מדהימים והיה כיף איתם וכל מפגש היה מצחיק וכיפי. רעיון ענק להמשיך אתו את המסורת הזאת ובעזרת ה אני ידריך בהודיות גם כבת שירות.. תודה. הרגשתי שלקחתי על עצמי משהו כבד עם אחראיות מלאה ומילאתי את התפקיד כמו שצריך לבסוף גאה בעצמי! התאהבתי בילדים".

אלנה קוגן: "בהתחלה חששתי הייתי ממש לחוצה! איך יקבלו אותי? מה אני יעשה אם הם לא יקבלו אותי ברצינות? אחר כך כבר התרגלתי לרעיון ונרגעתי, אפילו התחלתי להרגיש קצת מחוברת אליהם,  הייתי ממש עייפה ללכת לישון מאוחר לקום מוקדם (והתחלתי להבין את המדריכות שלי). היה לי ממש כייף איתם והיו קטעים שממש רציתי לפנק אותם במשהו, קצת התבאסתי שכבר אני לא יהיה המדריכה שלהם, בסך הכל היה לי ממש כייף איתם!".

בליהון נגאש: "היה כייף היו דברים שלא היו קלים אבל זה מלמד אותך הרבה על עצמך ואני למדתי חוויתי ועכשיו אני מבין מה זה להיות מדריך. כמה אחריות יש עלייך וכמה סומכים עלייך. בקיצור היה טוב מעניין כייפי ואני באמת שמח שהבאתם לי את ההזדמנות הזאת ואת פשוט לא מבינה כמה כלים לקחתי לחיים שלי תודה לך".

אילנה אוליבסון: "טוב אז אני מסכמת את הגיבוש הזה במילה אחת – חוויה! בהתחלה היה חשש, היה פחד, היה לחץ, זאת פעם ראשונה להיות אחראית אם ראש על הכתפיים הכל עליך. זה משו חדש וגיליתי על עצמי המון דברים חדשים שלא ידעתי.. והתקופה הכל-כך קצרה הזאת נתנה לי טיפ גדול להמשך החיים ובכללי.. בקורס למדנו על המון סיטואציות שיכולות להיות לנו אם החניכים. למדנו על איך צריך לדבר, איך לגשת, איזה יחס חם לתת. איך להתמודד אם סיטואציות של געגוע לבית, להתרגל למקום חדש".

וורקט מוצ'ה: "במהלך הקורס מד"צים למדתי המון. למדתי להנהיג את הקבוצה ולהיות מנהיג בעצמי. קיבלתי עצות לחיים שיכולות לעזור לי בהמשך. למשל בצבא אם אהיה מפקד אדע איך להתייחס לחיילים ולגשת אליהם בצורה הכי טובה. למדתי להעריך את המדריכים שלי, ולראות כמה שהם משקיעים בנו. הבנתי שהם עושים את הכל בשבילנו. מכינים פעולות, ולא ישנים בלילות. נהניתי מאוד עם החניכים והיה גם כיף עם הצוות. התחברתי לכמה חניכים מהקבוצה שלא כל כך הייתי חבר שלהם עד עכשיו. עד עכשיו לא יצא לי להשתמש בכוחות שגיליתי בעצמי. אחרי החוויה הזאת, הרגשתי שממשתי אותם, ושאני יכול להשתמש בהם להשפיע לטובה, גם בשכונה. השנה בתור חניך בכיתה יבואני יכול להיות אחראי ולהראות דוגמאות אישית לכל הסובבים אותי, ובמיוחד לחניכים החדשים בכפר בשכבות הצעירות. תודה לכולם על האמון שנתתם בי, ובהזדמנות להוכיח שאני מסוגל להיות אדם טוב ורציני".